עבירות אלימות נחשבות מזה שנים רבות ל"מכת מדינה" בחבר הישראלית. חדשות לבקרים אנו שומעים על המון מקרי אלימות, בין אם מדובר במאלימות במוסדות חינוך, באירועי ספורט, אלימות בין נהגים בכביש, במועדונים, באולמות ירועים בביתי מלון ובאירועי ספורט. האלימות נמצאת כמעט בכל מקום.
עבירות אלימות פגעות בזכויות יסוד העומדות לזכותו של כל אדם ובכך שוללות מן הפרט את הזכות הבסיסית לאוטונומיה על גופו, ומשכך נחשבות כמפרות זכויות בסיסיות להגנה של כל אדם על גופו, חירותו ושלוות חייו.
בספר החוקים הישראלי קיימת קשת רחבה של עבירות אלימות.
כגון: תקיפה, תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה, תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטרים, תקיפת עובד ציבור, תקיפת צוות רפואי,תקיפת קטין, פציעה, פציעה בנסיבות מחמירות, חבלה רשלנית, תגרה במקום ציבורי ועוד.
תקיפה מהי??
ניתן לדרג את עבירות התקיפה על פי חומרתן כאשר הקלה ביותר תהא עבירה מסוג תקיפה סתם בעוד שהחמורה שבהן תהא תקיפה בנסיבות מחמירות.
סעיף 378 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 מגדיר תקיפה כך:
"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".
למעשה, כל נגיעה של אדם בחברו, ולו הקלה ביותר (דחיפה, יריקה, הזזה וכו') עונה על ההגדרה של תקיפה.
עבירת תקיפה סתם קבועה בסעיף 379 לחוק העונשין כך:
"התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה".
תקיפה סתם
עבירה זו נחשבת לקלה ביותר ביחס לעבירות התקיפה כאמור והיא מסווגת כעבירת התנהגות ולא עבירת תוצאה. כפועל יוצא, אין הכרח שבעקבות התקיפה לקורבן העבירה תיגרם חבלה, נזק או מכאוב כתנאי לגיבושה של עבירה מסוג זה.
כך לדוגמא, דחיפתו של אדם מבלי שזה ניזוק יכול ותהווה עילה להגשת כתב אישום בגין עבירת תקיפה סתם.
תקיפה הגורמת חבלה של ממש
עבירה זו קבועה בסעיף 380 לחוק העונשין כך: " התוקף את חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו- מאסר שלוש שנים". בשונה מעבירת התקיפה סתם שכאמור מסווגת כעבירת התנהגות ולא כעבירת תוצאה, על מנת להאשים אדם בעבירת תקיפה סתם נדרשת התרחשותה של תוצאה בדמות חבלה ממשית.
גרימת החבלה או הנזק הנגרם לקורבן מהווה תנאי סף על מנת שגורמי התביעה/ הפרקליטות יוכלו לגבש כתב אישום בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש.
סעיף 34כד' לחוק העונשין מגדיר חבלה כך- "מכאוב, מחלה או ליקויים גופניים, בין קבועים ובין עוברים". על פי הפסיקה כיום בבית המשפט בישראל, המבחן לקיומה של חבלה ממשית היא תוצאה הנאית לעין, לדוגמא- דם, חבורה, סימני אודם למיניהם וכיוצא באלה. ברוב המקרים בהם גורמי הכיפת החוק יגישו כתב אישום בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות הם יגבו את ראיות התיק בתעודה רפואית המלמדות על תוצאות התקיפה.
לאור הנזק הממשי הנגרם לקורבן העבירה/ המותקף החוק בישראל מצא לנכון להחמיר וקבע ענישה קשה יותר של 3 שנות מאסר כאמור.
זומנת לחקירה בחשד לביצוע עבירת אלימות? הוגש נגדך כתב אישום בקשר לעבירת אלימות?
צור קשר עוד היום עם עורך דין פלילי. יעוץ לפני חקירה נכון ומקצועי יכול לשנות את כל תמונת המצב באופן משמעותי. כך שייעוץ נכון אף יכול להוביל לכך שלא יהיו ראיות מספקות נגדך והתיק כנגדך ייסגר.
במידה וכבר הוגש נגדך כתב אישום, פנה עוד היום לעורך דין פלילי הבקיא בתחום הפלילי לייעוץ משפטי ולבניית קו הגנה אסטרטגי והכי נכון עבורך ולמקרה הספציפי שלך.
משרדנו מייצג חשודים ונאשמים בכל סוגי עבירות האלימות כגון : עבירת תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, חבלה בכוונה מחמירה, פציעה ועוד.
***אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי ולפני כל פעולה משפטית יש להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום ואין הכותב אחראי על שום נזק אשר ייגרם לעושה שימוש במאמר זה.***
